החלטה בתיק ע"מ 1603/09

העוררת נעצרה ביום 25.2.09 במחסום סמוך למערת המכפלה בחברון כשבתיקה סכין שאורך להבה 20 ס"מ. יחד עמה נעצרה אחותה הצעירה, שגם היא נשאה בתיקה סכין. מעצרה של העוררת הוארך עד תום ההליכים המשפטיים נגדה, בעוד שאחותה שוחררה בתנאים מגבילים (ערר על שחרורה של האחות נדחה - ראו ע"מ 1592/09).

ב"כ העוררת הדגיש את גילה הצעיר של העוררת שהינה בת כ-15 שנים וחצי, ושחרף גילה הצעיר כבר נישאה. נטען כי הרקע למעשה היה מצוקה משפחתית, ובהקשר זה נאמר כי דברי העוררת במשטרה על כוונתה להרוג חייל נאמרו על מנת להבטיח את מעצרה, ללא שעמדה מאחורי דברים אלה כוונה אמיתית. נטען כי ניתן לאיין את המסוכנות מהעוררת בחלופת מעצר, ובכלל זה שהיית העוררת בבית משפחתה או במעון לקטינים.

ב"כ התביעה הצביע על הבדלים משמעותיים בין העוררת לבין אחותה כדלקמן: העוררת בת 15 וחצי בעוד שאחותה בת 13 וחצי ומדובר בפער גילאים משמעותי, העובדה כי העוררת חזרה והדגישה במספר הזדמנויות בחקירתה המשטרתית את כוונתה להרוג חייל בניגוד לאחותה שלא אמרה שביקשה לגרום למותו של חייל, ובנוסף ציין ב"כ התביעה את גודל להב הסכין עמו נתפסה העוררת, להבדיל מאחותה שנתפסה עם סכין קצרה שפוטנציאל הנזק ממנה קטן בהרבה.

עיון באמרתה של העוררת מלמד לכאורה על כך שהגיעה למחסום במטרה ברורה לדקור למוות חייל צה"ל (שורות 42-43 לאמרתה). היא חוזרת על כך גם לאחר שנשאלה אם היא יודעת מה המשמעות של להרוג חייל או אדם אחר, ואף ציינה באמרתה כי ברצונה להיות "שהיד". עוד היא מציינת כי הגיעה למחסום עם סכין בתיקה כי חשבה שהמגנומטר אינו יכול לגלות סכין בתיק, אחרת לא הייתה מגיעה למחסום. העוררת התבקשה להדגים היכן הייתה דוקרת חייל לו ניתנה לה האפשרות לעשות כן, והצביעה על לבו של החוקר המשטרתי.

אמירות ברורות וחד משמעיות אלה מפיה של העוררת בחקירתה, בצירוף הסכין בעלת הלהב הארוך בו הצטיידה, מלמדים לכאורה על מסוכנותה הברורה במידה ותשוחרר.

סניגורה של העוררת טען, כאמור, כי הרקע למעשה הוא מצוקה משפחתית. באמרתה מציינת העוררת בתחילה כי אין לה בעיות עם בעלה או משפחתה, אולם בשלב מאוחר יותר ציינה כי דודתה מצד אביה לא רצתה בנישואיה ו'היא עושה לה בעיות'. נדמה כי הטענה כי אך ורק בגלל שדודתה 'ממררת' את חייה יצאה העוררת למחסום במטרה להיעצר, ועל כן אמרה את הדברים שאמרה במשטרה, הינה קלושה, בייחוד בחברה הפטריארכלית הנהוגה באזור חברון.

יודגש, אין פירושו של דבר שהעוררת לא תוכל להוכיח טענה זו במשפטה, אולם בשלב בו אנו נדרשים לבחון ראיות לכאורה, נדמה כי הכף נוטה בבירור לכך ששחרורה של העוררת יסכן את בטחון הציבור והאזור.

לפיכך, לא מצאתי הצדקה להתערב בהחלטת בית משפט קמא, ועל כן הערר נדחה.

ניתנה היום, 5 במרץ 2009, ט' באדר התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: